ביוני 2014, גבר ראובן ריבלין בסיבוב שני על ח"כ מאיר שטרית בבחירות לנשיאות מדינת ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן, פרש שטרית מהחיים הפוליטיים, כשמאחוריו היסטוריה ארוכה בפוליטיקה הישראלית, בכנסת ובממשלה, בה כיהן במשך השנים כשר במשרדי האוצר, הבינוי והשיכון והמשפטים.

למרות הרמות הגבה, איש כבר לא מתפלא ממעבר בכירים פוליטיים לעולם העסקים, וגם שטרית, כצפוי, מצטרף לרשימה נכבדה זו, כמועמד לכהן דירקטור בבנק דיסקונט. למרות שלא פורסם הסכם השכר, לפי בדיקת הוצאות דיסקונט על הדירקטורים המכהנים, מוערך הסכום בכחצי מיליון ש"ח לשנה.

שטרית, יליד מרוקו, גדל בנתיבות, וסלל דרך ארוכה עד שהגיע לצמרת הפוליטית בישראל. הוא נשוי לאשת יחסי הציבור והפרסום רות שטרית, שגם היא אוחזת בהשפעה לא מעטה על חברות גדולות ואישים בכירים במשק המקומי.

מעבר בכירים פוליטיים ופקידים בשירות הציבורי לשורות הטייקונים ולחברות פרטיות מעוררת ביקורת לא מעטה, בעיקר לאור הסיטואציה הבעייתית בכך שרגע אחרי שהבכירים דנים בכובעם כרגולטורים ונבחרי ציבור בעניינים כלכליים בעלי השפעה ישירה ומשמעותית על עסקי החברות, עוברים הבכירים לשרת תחתם, דבר שעלול להשפיע על שיקול דעתם, בניגוד לעמדה הציבורית, המקצועית והאובייקטיבית שהם אמורים לייצג.